סיפורים וזכרונות מצור

צור בא לבקר אותנו במחסום רנתיס בסופש שהיה בבית. הוא הגיע לשם כמה פעמים לראות את החברה מהשיעור. תמיד היה אכפת לו לראות ולשמח את כולם למרות הזמן הקצוב שיש לו בבית.

אני חבר של צור מהישיבה והמצוות. ביקרנו בישיבה באמצע טיול לצפון כי היה לא חשוב ללכת לישיבה והוא רצה לאכול משהו אז הכנו טוסטים והוא הביא נרות ופפסי להרים את האווירה ❤️

לילה אחד צור שלח הודעה יחסית מאוחר לשאול אם אני רוצה להפתיע את @שלמה קליין ולבקר אותו בשדה תעופה לפני שהוא טס לחול כי לא ראינו אותו הרבה זמן…
בסוף אני ועוד חבר זרמנו איתו כי ידענו שאם נלך עם צור לא נתאכזב מהלילה.
כשהגענו לשדה תעופה אנחנו יוצאים מהרכב והוא פתאום מוציא אבטיח מהתיק ( איכשהו זה לא היה כל-כך מפתיע )
אבל ממש לפני שהגענו לשומר בכניסה שאלנו אותו איך הוא מתכוון לפתוח אותו
הוא אמר שלא לדואג ויש לו גם סכין בתיק…
אחרי שהסברנו לו שזה קצת בעייתי להכניס סכין לשדה תעופה הבאנו רק תאבטיח ואמרנו שנסתדר.
כשהגענו צור התלהב ממש מכל דבר כי זה היה הפעם הראשונה שלו בשדה תעופה מהכניסה, מהבלונים בתקרה, מהמדרגות נעות באמת מכל דבר אפשרי…
אחרי קצת זמן שלמה הגיע ושיבנו איתו קצת לפני שהוא טס.
אבל ברור שעם צור הלילה לא נגמר שם…
אחרי זה הוא רצה לסוע לאיזשהו מצפה שיש בתוך השדה תעופה שאפשר לראות יחסית מקרוב את הנחיתות והמראות.
אז נסענו פתחנו את האבטיח עם כפית פלסטיק וישבנו שם עד אמצע הלילה.
אפשר להגיד שממש לא בתאכזבנו